top of page

יפתח כותב

יפתח כותב

כתיבה וקריאה

דרך יפתח - כתיבה וקריאה

יפתח אהב מילים. מגיל צעיר בלטה יכולתו להשתמש בשפה באופן מקורי ויצירתי. כבר כילד קטן מאוד יפתח זכר ודיקלם ספרים שלמים בעל פה, ממיץ פטל ועד מחזות שלמים כדוגמת עוץ לי גוץ. אנחנו זוכרים כמו אתמול את יפתח המתוק בגיל 3-4 מדקלם בדיוק מופתי את החרוזים הנפלאים של שלונסקי: "בַּכְּפָר זְנַבְיוֹן לִפְנֵי יוֹמַיִם נוֹלַד חֲמוֹר בֶּן זַנְבָתַיִם –הֲלֶאֱסֹר אוֹ לְהַרְשׁוֹת, לְהִזְדַּנֵּב בִּשְׁנֵי זְנָבוֹת?" 

כשהחל לקרוא בעצמו יפתח התאהב בסיפורי המיתולוגיה היוונית. בכל בוקר היה מתעקש לקחת עימו לביה״ס ספר עבה וכבד המאגד את הסיפורים, אותו היה סוחב בתרמיל הגב.

כנער כבר קרא ספרי פרוזה רגילים, וכמעט לכל מקום היה הולך עם ספר. יפתח מצא עניין גם בכתיבה ולא פעם אמר שהמילים באות לו בקלות רבה יותר על הדף מאשר בעל פה. הוא כתב הרבה לעצמו. 

בטלפון שלו מצאנו יותר מ-600 קבצים, מסודרים באופן מופתי בתיקיות ובהן ברכות לבני משפחה וחברים, ציטוטים מספרים שקרא ושמר לעצמו, הגיגים, מחשבות פילוסופיות על החיים, שירים שכתב ועוד. 
אתם מוזמנים לצלול לעולם המילים של יפתח. לקרוא דברים שכתב ולהכיר את הספרים שאהב.

יפתח כותב על אלוהים

"בשבילי אלוהים זה לא הבחור שהם שומרים בשבילו 3 שעות בין אכילת בשר לחלב. בשבילי אלוהים זה מה שהופך בירה קרה לתחושה שאתה חופשי. כיכר לחם למסורת. גשם לרומנטיקה. כשהגעתי לעיר הזאת הכל היה חף מאלוהים. נקי מאלוהים. העולם היה פשוט כפי שהוא, עירום ממלאכים. כיכר לחם הייתה פשוט כיכר לחם. בכוס היין לא הייתה ולו טיפה מהשכינה. אני לא יודע מתי כל זה השתנה. מתי הדירה הזו הפכה לבית עבורי. וגם רחוב שבי ציון לבית. וגם העץ, וחוף הים. לפני כן היו כל אלה פשוט מה שהם, חוף ים, רחוב, עץ, מיטה.

ומתישהו, ברגע אחד שאין אני יכול להצביע עליו, הפכו כולם לבית. והחלקיק האלוהי, ממש לא במובן הדתי של המילה, הוא מה שהופך כל אלה ליותר מהמשמעות הפיזית שלהם."​

במחברת, 12.8.2023 (גיל 23)

קצת פילוסופיה של 5 בבוקר...

"החונכים מלמדים אותנו להשתמש בעוגנים. לקבוע מראש משהו בשטח שלא תפספס וכך תוכל להתאפס כל פעם שתצטרך הכוונה מחדש. לדוגמה היום, בניווט באזור הושעיה, עוגן טוב היה מאגר מים גבוה. יכולת לראות אותו מרחוק מאוד, וכך להשתמש בו. במקרה הוא גם היה נקודת הסיום של הניווט, כך שהיה אפשר לראות את כולם הולכים, עייפים אך בטוחים, לקראת המעיין. בשעות הרבות שהלכתי לבד השבוע יצא לי להתעמק הלוך ושוב במחשבה שזה בדיוק ככה בחיים.

כל אחד צריך, כנראה, איזה מאגר מים ללכת לקראתו. משהו גדול וגבוה, שאתה יודע - לשם אני הולך, לשם אני צריך להגיע. גם כשתתברבר, תאבד את דרכך, תהיה חסר אונים ואבוד, תרים את הראש, תראה את המאגר ופשוט תתחיל ללכת לקראתו. תחזור לדרך של המאגר, הוא כבר יכווין אותך. השאר כבר יסתדר מעצמו. כי מה הם חיי אדם אם לא ניווט ארוך, מלא בהתברברויות."​

להורים, דצמבר 2019, אחרי ניווט בדד (גיל 19)

דרך יפתח - כתיבה וקריאה
ברכה לגלעד, אביו של יפתח, 07.10.2023
דרך יפתח - כתיבה וקריאה

ברכה לגלעד, אביו של יפתח, 07.10.2023

"גדלתי אבל נשארתי כשהייתי"

אח שלי היקר,  

עוד שנה שעוברת ועוד ברכה שאני כותב לך והדבר הראשון שעובר לי בראש זה כמה על-זמנית החברות שלנו, כמה היא נצחית וכמה היא לא תלויה בדבר. חברות שכבר עברה את השלב שהיא יכולה להפסיק או לדעוך או להתפוגג, כי אני יודע שנהיה בדיוק ככה גם בשנה הבאה, וגם עוד שנתיים, וגם עוד שמונה. לא משנה מה יקרה, עבודה, לימודים, חברה, משפחה, אני כל כך שמח להגיד בביטחון שאתה תמיד תהיה חלק בחיים שלי. אני משער ששמעת פעם את השם פיבונצ׳י, מתמטיקאי מפורסם שהגדיר את טור המספרים הידוע שקרוי על שמו ומבוסס על חיתוך הזהב. אותה פרופורציה קדושה שחוזרת על עצמה באין סוף צורות בטבע. אותו פיבונצ׳י גילה שניתן לבטא את סדרת המספרים שלו באופן גרפי ע״י ספיראלה, שהולכת וגדלה באופן פרופורציונלי, כלומר שהמרחק בין המעגלים שלה אינו קבוע אלא הולך וגדל בפרופורציה מופלאה, בדיוק לפי טור המספרים שלו שמבוסס על חיתוך הזהב. וראה זה פלא, הספיראלה שלו מופיעה גם היא בטבע באין סוף צורות, מהאופן שבו חלזונות גדלים בקונכיה שלהם ועד הצורה של גלקסיות בחלל. הוא נדהם לראות שככל ששבלול גדל בקונכיה,  היחס  של הגודל שלו בתוך הקונכיה נשמר בדיוק. בעקבות הגילוי הזה הוא ביקש שאחרי מותו, על המצבה שלו יכתבו את המשפט המדהים הבא:  

 

 "גדלתי אבל נשארתי כשהייתי" 

 

אחי היקר, אני מאחל לך להמשיך ולהתפתח, לגדול ולצמוח, אך להישאר כשאתה, חבר טוב, ערכי, ומישהו שתמיד אפשר לסמוך עליו. תמשיך ללכת בדרך שלך, ולא משנה איזה פנייה תיקח, תדע שאני מאחוריך. לכל דבר וללא תנאי. אני מחכה לכל החוויות שעוד לפנינו, ובראשן הטיול הגדול שכבר ממש מעבר לפינה. זה יהיה כל כך מטורף, ולא הייתי רוצה לעבור את זה עם אף אחד אחר חוץ ממך ומהחברס. במשאלה אחת ימינה אופיר חוזר ואומר: ״אתם לא מבינים כמה מזל יש לנו שיש לנו אחד את השני.״ אבל אני כן מבין. מזל טוב, אוהב אותך❤️

יפתח כותב ברכת יום הולדת לחברו רקוץ', 9.1.23 

הספרייה של יפתח

הספרייה של יפתח היא אוסף של ספרים שהיו קרובים ללבו, וציטוטים מיוחדים שהוא בחר לשמור בגיל כל כך צעיר. יפתח האמין בכוחן של המילים, ואהב להעמיק במשמעות של כל משפט וכל רעיון. כאן תוכלו לגלות את עולמו הספרותי – הספרים שאהב והציטוטים שהדהדו בו, שהיו עבורו מקור להשראה ולמחשבה עמוקה.

שיר לשבת

יפתח ואני חלקנו אהבה גדולה ומשותפת למילה הכתובה. בזמן שירותו הצבאי הייתה לנו מסורת: בכל שבת שבה נשאר בבסיס, היינו שולחים אחד לשנייה שיר או טקסט כלשהו, מילים מרגשות מעוררות מחשבה או השראה. קראנו לזה "שיר לשבת". לקראת טקס סיום קורס הקצינים החלטתי לעשות ליפתח הפתעה. הכנתי מעין ספרון, הכולל את כל השירים שהחלפנו בינינו, הוספתי תמונות ותאריכים ונתתי לו אותו כמתנה לסיום הקורס. הוא מאוד התרגש. הדפסתי שני עותקים – אחד לו ואחד לי, ושנינו היינו מסתכלים בהם מדי פעם, נהנים להיזכר בטקסטים ומי שלח למי ומתי.

במהלך השבעה, רבים התעניינו בספר וגילו דרכו צדדים חדשים, ייחודיים, שלא הכירו באישיותו העמוקה של יפתחי שלי. וכך נולדה ההחלטה להוציא לאור את הספר, כדי שרבים יוכלו ליהנות ממנו.

שני שירים ששלח לי יפתח לא כללתי בספר המקורי, כי היו לי עצובים מדי... מדובר בשירים של המשורר גיורא פישר, שבנו מרום נפל בצבא. את השירים האלו הוספנו לגרסה הנוכחית של הספר.

ספר השירים הזה הוא הראשון, אבל לא האחרון. לקראת השחרור של יפתח כבר התחלתי להכין ספר חדש, עם טקסטים ששלחנו זה לזו בתקופת היותו מפק"צ וקצין אג"ם. לצערי, את הספר החדש יפתח כבר לא יזכה לראות, אך אני מקווה להוציא גם אותו לאור.                                                                                            

ספר שיר לשבת - שירה

שירה, אמו של יפתח

  • Facebook
  • LinkedIn
  • Instagram

כל הזכויות על התוכן במצגת זו שמורות ל"דרך יפתח", מורשת יפתח יעבץ.

אין לעשות במצגת שימוש מסחרי מכל סוג שהוא.

bottom of page