אהבת הארץ

יפתח אהב את הארץ במעשה ולא רק במחשבה. הוא בילה הרבה מחופשותיו בהליכה ונהיגת שטח בשביליה ונופיה, עם נויה, עם חברי הילדות ועם חבריו לצוות וליחידה.

במהלך המסלול ביחידה הוא נבחר לשמש כנווט בצוות, תפקיד שהכשרתו כללה שבועות רבים של ניווטי בדד, ביום ובלילה, לאורכה ורוחבה של הארץ. הניווטים המפרכים הגיעו פעמים רבות ל- 30 קילומטר בכל לילה, מה שרק העצים את אהבתו לשטח, ויצר אצלו תובנות והשראה שבאו לידי ביטוי בטקסטים שכתב במהלך שבועות הניווט.

בשנה האחרונה לחייו יצאנו הרבה לטייל עם יפתח בסופי השבוע. אם בתור הורים צעירים אנחנו היינו היוזמים, ולקחנו את הילדים ללא מעט טיולים, חלקם אתגריים, הרי שבשנה האחרונה התחלפו התפקידים. יפתח הפך למוביל, ואנחנו אחריו.

שישי אחד חזר מהצבא ובתוך כמה שעות כבר היינו כולנו על האוטו עם אוהל בדרך ללילה באזור המכתשים. שבת אחת יצאנו רק ההורים ויפתח לעמק האלה, ככה סתם, שני הורים וילד מטיילים ושותים קפה שחור על מחצלת באמצע שום מקום. בשבת אחרת הוא הודיע למיכל אחותו שהוא חייב לטייל, כל החברים אינם בבית, ואין לה ברירה אלא לבוא איתו לעשות את נחל פרס, ״כי הגבים מלאים״.

עמק האלה

גבי פרס

מכתש רמון

המפה של יפתח

עין רשאש

הר הספסל

עין עקב

ערבה

בתחילת 2023 טיילנו חמישתנו לאזור העוטף. זו היתה שבת חורפית מלאת שמש. התחלנו בנחל שקמה, אחרי הליכה בנופים ירוקים ופורחים, יפתח שאל אם אנחנו רוצים להמשיך קצת דרומה ולראות את הגזרה. 'בואו נעשה תצפית על עזה' הציע.

לאחר נהיגה קצרה, מצאנו עצמנו מטפסים בעקבותיו לנקודה הצופה מערבה על צפון הרצועה. יפתח הסביר לנו - פה זה נחל עוז, והנה סג'עייה והוסיף סקירה מפורטת על האזור. כמה חודשים בלבד לפני אוקטובר האיום, ראינו באופן הברור ביותר את הקרבה של בתי עזה הצפופים לישוב נחל עוז.

רק בדיעבד, כאשר חזרנו לבקר שם, ראינו עד כמה קרובים היינו באותה שבת למקום נפילתו של יפתח, אליו דהר עם חבריו כדי להגן על תושבי נחל עוז מאותו איום נורא.

אלה, גלעד, יפתח ומיכל על סוללת דניאל

הר ברקן (בעמק האלה?)

ביום חמישי טיילנו בגלבוע עם מאות(!) חברים של יפתחי. התחלנו בהר ברקן, גלעד פתח בדברים מרגשים על הבחירה בנקודה זו בה רואים את הרי גלעד שעל שמם הוא קרוי והמקום בו הוכתר יפתח הגלעדי התנכי כראש וקצין. את עמק יזרעאל בו נולדה נעמי ואת הרי ירושלים בהם נולדנו עמוס ואני. בנוסף, בהר זה קיבל יפתחי את הכומתה האדומה של גלעד ממפקדיו. וכמובן הסרטון המיתולוגי בו יפתחי יורד על עינב שמיקמה את הר ברקן בעמק האלה.

(שירה מספרת על החיבור להר ברקן)

למיקום האמיתי של הר ברקן

(יפתח בוחן את עינב)

יפתח והיילקס

ליפתח הייתה אהבה לא מוסברת להיילקס שלו, היילקס ישנה, 2004, משופצת מכל כיוון, רווית קילומטרים ותיקונים, מלאה בחתיכות טסה בכל פינה, קלאץ׳ עייף מאוד ועוד שלל דוגמאות.. כשיפתח התלבט אם לקנות את הרכב הוא הביא את השאלה להתייעצות בחבורה, כולנו אמרנו פה אחד שזה רעיון גרוע, מה אתה גנן או איש מזגנים? מה אתה צריך רכב כזה?? יפתח ענה בלי להתרגש מחוות דעתנו, שיהיה לנו לטיולים בערבה רכב של בנים. תשובה אופיינית ליפתח, הוא התייעץ איתנו רק מנימוס, הוא כבר החליט שהוא קונה את הרכב הזה. אחרי שקנה את הרכב (שכמובן ישר עשה המון בעיות), ירדנו כל החבורה לערבה, אחד החברים הוציא רכב נוסף למקרה שההיילקס תיתקע ונצטרך חילוץ (ניתן להבין שאף אחד חוץ מיפתח לא סמך על הרכב הזה). יצאנו לראות את השקיעה בשטח באזור צופר, נכנסו לשטח עם ההיילקס של יפתח, כל הדרך ההיילקס עשתה בעיות, המזגן לא עובד בשיא החום הקיץ, אז נוסעים עם חלונות פתוחים להנות מהאוויר של המדבר, רעשים חזקים שעלו משלדת הרכב הפכו ל״חבר׳ה מה אתם דואגים זה רק הציריה אני מכיר את זה״. שירדנו מההר אחרי השקיעה, התחזק הרעש משמעותית באיזור הגלגל הקדמי, יפתח עצר את הרכב, יצאנו החוצה, וכל אחד מנסה עם הטיפים שלו למצוא ולתקן את הבעיה, יפתח כמו יפתח פשוט שלף לדרמן והתחיל לנסר את הפלסטיק שמעל הגלגל, בצורה נונשלנטית ביותר, חותך לעצמו חתיכה רצינית מהרכב, אנחנו מתסכלים עליו משוכנעים שזה לא מה שיפתור את הבעיה. מתחילים לנסוע וכמובן שהרעש הפסיק.. עד יומו האחרון יפתח טיפח את ההיילקס, גם אחרי שבועות עמוסים בצבא הוא היה מוצא את הזמן בסופ״ש לתקן משהו, רק רצה להתעסק בה בעצמו וללמוד עליה כמה שיותר. יפתח כמו יפתח היה בטוח בדרכו וידע מה הוא רוצה, גם שהיה בעמדת מיעוט הוא היה נחוש לקנות אותה וגרם לכולנו לאכול את הכובע בפעם המי יודע כמה